תערוכה: "מסע מי-ם לים (ירושלים - האוקינוס האטלנטי)"

תמונות ורשמי דרך: חיים לשם 

16 בספטמבר 2018, 10:00 
אולם ספרים שמורים (לשעבר), הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך 
ללא תשלום
תערוכה: "מסע מי-ם לים (ירושלים - האוקינוס האטלנטי)"

מסע מים' (ירושלים ) לים (האוקינוס האטלנטי )

או... הדרך לסנטיאגו דה קומפוסטלה

תמונות ורשמי דרך: חיים לשם

אוצרת התערוכה: יאירה יסמין

 

חיים לשם מספר: 

ההתוודעות למקום, לא לדרך, הייתה בשנת הלימודים השנייה בטכניון, בקורס לתולדות הארכיטקטורה, אותו הנחה פרופ' קשטן.

רבות דובר על הקתדרלה המפוארת בעלת שני הצריחים הנישאים. מעט דובר על הדרך הצליינית.

סנטיאגו, או יעקב הקדוש, יעקב בן זבדי, היה אחד משליחיו של ישו אשר נסע להפיץ את הבשורה בחצי האי האיברי. ביקורו בצפון ספרד לא היה מוצלח במיוחד והוא שב לירושלים. מסופר כי אגריפה הראשון ציווה לערוף את ראשו וכך הוא הפך לשליח המרטיר הראשון. חבריו של סנטיאגו הניחו את גופתו בסירת אבן שהגיעה בדרך נס, ללא משוטים או מפרשים, לגליסיה שבצפון מערב ספרד. משהתגלה היה גופו מכוסה בצדפות מתולמות אשר הפכו מאז לסימלו המוכר של הקמינו הן בצורתן המוכרת והן בגרסאות מודרניות ומעוצבות. הכל פרוש בצידי הדרכים ברצף מכוון לעיר ולקתדרלה אשר אחרי ירושלים ורומא מהווה מוקד עולמי לעליה לרגל למאמינים.

גופתו הגיעה לפדרון, ומאמינים קברו אותו באזור, שם הוא שכב בלא הפרעה במשך כמה מאות שנים. ב-813, התגלו לנזיר כוכבים מנצנצים והוא הלך בעקבותיהם. במקום אליו הובילו אותו נמצאו עצמותיו של סנטיאגו, והמקום נקרא קומפוסטלה – קמפוס סטלה (Campus Stella), שדה הכוכבים. כעבור כמה שנים אלפונסו ה-2, מלך אסטוריאס, ביקר במקום, ציווה לבנות קפלה והכריז על סנטיאגו כקדוש הפטרון של ספרד. דמותו המקובלת של סנטיאגו היא כסנטיאגו הצליין – Peregrino – עם צדפה, גלימה, מקל וכובע.

הסיפור, כמו תמיד, סובב ובא מהיהדות. כי סנט יאגו הלוא הוא סינט ג'ייקוב ולא אחר מיעקב אבינו. כיוון שכך ההתכווננות הלא דתית שלי נתמכה במסורת יהודית דתית רבת עוצמה.

לימים גיליתי כי כשני שלישים מההולכים בקמינו (מספרדית – דרך) עושים זאת מטעמים חברתיים ואתגריים ולא מן הטעם הדתי.

עם השנים הסיפור נשכח ודעך, אולם התעורר מחדש בשנות ה- 90, עת קראתי את "יומנו של מכשף" מאת פאולו קוואלו המתאר את מסעו בקמינו. החלום נעור. בשנת 2010 צפיתי בסרט קולנוע אמריקאי, THE WAY, בבימוי של אמיליו אסטבז ובכיכובו של מרטין שין אודות אב היוצא לצרפת בעקבות מותו של בנו בקמינו ומחליט להמשיך את מסעו של בנו ולסיימו, ובשנת 2014 יצא לאור ספר הביכורים של דני כהן, טרנטה דואה. 32 יום לקח לגיבור הרומן, לופו פיטרו, לצעוד את הקמינו.

מי שלא חולם ... לא עושה . ואני אחד מגדולי החולמים.

כהלך וותיק רציתי להעניק לעצמי את הקמינו וההליכה לבד (אם לא לוקחים בחשבון כ- 250,000 צליינים/ הולכים כמוני) ליום הולדתי ה- 60. נסיבות  אילצו אותי לצאת למסע שנה מאוחר יותר יחד עם ידיד נפש. 

מסע של 750 ק"מ עם בונוס של 86 ק"מ במשך כ- 30 יום רצופים עם בית על הגב ולינות באכסניות צליינים היוו אתגר נפשי ופיסי, חוויה רב תרבותית ורב לאומית אשר לא תתמוסס עד אחרי ככלות הכל.

החוויה הגלומה בלשד עצמותי מנסה להביא מעל לוחות אלו את העוצמות שניטעו בי במהלך הימים, הלילות, האנשים, המקומות, המפגשים והבדידות, השמחה והבכי, הריחות והקולות, התובנות, הקושי, היבלות ועצמות הגב הדוויות. כל אלו ניסו לבוא לידי ביטוי בקומץ זעיר ואיכותי ממבחר אין סופי כמעט של תמונות שצולמו בזמן ההליכה וכמעט ללא עצירה.

 

אירוע פתיחת התערוכה יערך ברחבת הכניסה לספרייה

ביום רביעי 23.5.2018 , בשעה 18:00

התערוכה תוצג בספרייה עד לתאריך 31.7.2018

 

הזמנה לאירוע הפתיחה » 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive