תערוכה קבוצתית: "גרדרובה"

 

אוצרת: מיה חסון

21 באוקטובר 2021, 8:00 
קומת הביניים, הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך 
תערוכה קבוצתית: "גרדרובה"

ציור: אירה סטוליאר

המילה הגרנדיוזית "גרדרובה" מחזירה אותי לימים בהם סבתי האהובה, היתה מוציאה מתוך ארון הבגדים שלה, מעיל קטיפה ארוך, מושכת ליפסטיק ורוד על שפתיה, עונדת תכשיטי קריסטל מנצנצים וקולעת צמה ארוכה שחורה בשערה, מגלגלת ספירלה מהודקת בסיכות שחורות, מתאימה תיק קטן ויוצאת לרחוב".

 

היום צעירים כמבוגרים מתלבשים על הגרדרובה של פעם ומאמצים להם סגנון אישי, ייחודי המושך תשומת לב ובעיקר את עין העדשה. נדמה כי הרחוב משמש מסלול לדגמים שאין עוד כמותם, קוראים לזה  "אופנת רחוב".

 

אופנת הרחוב סללה דרכה לתצוגות בעולם ולאחרונה גם בארץ, מקורותיה והשפעותיה מגיעות מהמרחב הציבורי ולאו דווקא מבתי אופנה גדולים. אין היא הולכת שבי אחר תכתיבים ואינה מושפעת מהטרנדים הרווחים בז'אנר, היא מגוונת, ססגונית וייחודית.

 

אם נחזור אחורה בזמן, לשנות החמישים והשישים, עם סיום מלחה"ע ה-2, אז החלה התאוששות מהשפל הכלכלי מתקופת המלחמה ומהמשבר התדמיתי והחברתי, והאופנה האפרפרה לבשה גווני פסטל אשר בישרו על פריחה מחודשת. הלבוש הפך מעודן ומוקפד, אורכי הבגדים והגזרות הדגישו את הגוף הנשי, הגברים לא קופחו ואף הם זכו לגזרות מהודקות ולאביזרי אופנה נלווים. תיפור מחוייט, מהוגן ומעודן היה לצו האופנה. צעיפים, כפפות אלגנטיות, כובעים קטנים, מחוכים ומחטבים היו לפריטי חובה בגרדרובה. שמלות נתפרו מבדים עשירים במגוון דוגמאות וצבעים תוך הקפדה רבה על איכות התפר והגימור שנעשו על פי רוב באופן ידני. לכל חלק ביום או אירוע הותאמה מערכת בגדים עפ"י קוד לבוש ותכתיבי אופנה או יהיה נכון לומר לפי המודה באותה תקופה.

 

השינוי שיקף את תרבות המרד שאחרי המלחמה, והמאבק הפמיניסטי שאפיין את התקופה. החברה האמריקאית עברה שינוי משמעותי עם כניסתן של רשתות אופנה גדולות לשוק והמעבר לייצור המוני החל. טרנדים רבים נוצרו, מסורות ומוסכמות אופנתיות נשברו, ובתחילת שנות השבעים חל מהפך של ממש.

 

בשנים הללו צצו מגוון סגנונות לבוש אשר זעקו חופש ויצירתיות ואפיינו את התקופה. לז'אנר המוזיקלי היתה השפעה רבה על אופן הלבוש, מדיסקו ועד פאנק דרך רוק, היו אלה חליפות מבדים מבריקים, מעילי סאטן, מכנסי פאדלפון, שמלות מקסי עד הקרסול, שמלות מיני קצרות ושמלות ערב מנצנצות, חולצות עם צווארונים גדולים, נעלי פלאטפורמה, מגפיים בגובה הברך, ובהמשך עם כניסת סגנון הפאנק, נכנסו לאופנה מכנסי עור הדוקים, מעילי עור מעוטרים בניטים, בגדים עם קרעים, חולצות שחורות עם הדפסים שיש בהם מסרים מחאתיים, מכנסי ג'ינס ונעלי דוקטור מרטינס. היה זה פתח לגישה אופנתית נון-קונפורמיסטית. מי שהיתה ראשונה להכתיב סגנון אופנה למוזיקת הפאנק, היתה מעצבת האופנה הבריטית, ויויאן ווסטווד (1941). ווסטווד פעלה לצד בן זוגה מלקולם מקלארן, אמרגן להקת ה”סקס פיסטולס”, והובילה את סצינת הפאנק של שנות ה-70 מבחינה אופנתית ומוזיקלית גם יחד. אופנת הפאנק שעיצבה כללה מוטיבים כמו שרשראות קשירה וקולרים, לצד איפור ושיער שערורייתיים מלאי תעוזה, ווסטווד קבעה תכתיבי אופנה בסגנון לא שיגרתי ובכך השפיעה על מעצבי אופנה נוספים.

 

שנות השבעים היו לשנים בהן נשברו מוסכמות אופנתיות, וניתנה מעין לגיטימציה לבחור סגנון ולהתבטא באופן חופשי עפ"י טעם אישי, ולאמץ טרנדים שהוכתבו ע"י חזאי אופנה שתפסו מקום של כבוד ועל פיהם יישק דבר, מתחילת שנות השמונים ועד היום. אותם חזאי טרנדים ניזונים מרחשי התקופה בהיבטים השונים, דרך אמנות, עיצוב, מוזיקה, מצבים סוציו-אקונומיים, מהרחוב, מאופנת וינטאג', מגישות צרכניות, קצב ואורח חיים ובעצם כל הסובב אותם מהווה השראה לתחזית אשר בעקבותיה מתפתחים טרנדים.

 

היכולת המיוחדת לראות, לבחון ולחקור תקופה ולעצב את הטעם הקולקטיבי, סופגת השראה גם מאופנת הרחוב הססגונית, המשתנה והמשפיעה כל כך על עיצובים חדשים תוך היצמדות לעולם התרבות,  מבלי לערב טעם אישי ובהתחשב בראייה כללית בעיצוב דגמים מסחריים לבישים.

 

אופנת הרחוב מהווה השראה לעיצוב דגמים מסחריים מעצם כך שהיא מספקת הצצה לתקופות ושנים, סגנונות שונים, הרצון להיות ייחודיים באמצעות עיצובי DIY ומהצורך לשמור על סביבה אקולוגית ולמחזר, לזרוק מעט, להחליף פריטי לבוש, לרכוש בחנויות יד שניה ובחנויות וינטאג', לשלב סגנונות, Mix & Mach זה שם המשחק, ובעצם יש בה כדי להמציא את האופנה אשר תבטא את האישיות של הלובש הכי מדוייק שניתן. זהו כר נרחב ופורה עבור מעצבים והוא משקף בדרך הטובה ביותר את שוק הצרכנים. סגנון אופנה זה, מונצח בכתבות בלוגרי אופנה המנתחים מגמות וטרנדים, סגנונות לבוש חדשים, שילובים מרתקים, שילובי בדים והדפסים, חומרי גלם חדשניים, טקסטורות והשפעות מעולמות הארכיטקטורה ועיצוב מוצר. צלמים סקרנים חובבים ומקצועיים מצלמים את "דוגמני הרחוב" הססגוניים ומספקים חומרים לספרים, כתבות אופנה, ותערוכות כדוגמת זו, "גרדרובה".

 

צלמים מכל העולם מקדישים לתיעוד אופנת הרחוב. במילנו, פריז, ניו יורק וערים נוספות מתקיים שבוע אופנה, ישנם אירועים המוקדשים לפריט לבוש אחד כפסטיבל כובעים בניו יורק, רחוב הארג'וקו בטוקיו, ותצוגות אופנת רדי-מייד תפסו מקום של כבוד בז'אנר ובאמצעות הרשתות החברתיות המשמשות פלטפורמת חשיפה רחבה, עולם האופנה הפך נגיש עבור ציבור רחב של קהלים. זהו זרם בולט בנוכחותו ומשפיע עד כדי שמכתיב מגמות בעולם האופנה והסטיילינג, הרחוב יותר מתמיד הוא אחד מיעדי ההשראה הבולטים, ובעלי חוש אופנתי טבעי הם הכוכבים הראשיים בו. אופנה זו זוכה לפרשנות יצירתית ומתורגמת בידי מעצבים רבים לפריטים בקולקציות והפקות אופנה, והגרדרובה מפעם זוכה לעדנה.

 

אייקון האופנה, אייריס אפפל (1921), היטיבה להגדיר את מה שהיא מייצגת ומה שמייצגים אותם בעלי חוש אופנתי טבעי: "הדרך בה אני מתלבשת עשויה להיות שונה או אקסצנטרית עבור חלק מהאנשים שחשים צורך בתווית, אבל זה לא מעניין אותי. אני לא מתלבשת כדי שיביטו בי,  אני מתלבשת לעצמי.  כשאתה לא מתלבש כמו כולם, אתה לא צריך לחשוב כמו כולם. "

(Published Fri, Mar 30 2018, (Catherine Clifford

 

בתערוכה המאפשרת כניסה חופשית לעולם ססגוני שכל כולו 'אופנת רחוב', משתתפים :

גדעון אלרום, יערית בוקנט, נרי בנבנישתי, גילה גלעד, יהודית הרפז, סיגלית וונש, דגנית זאב בן יחזקאל, איליי חסון, חיים חסון, שימי לוז, לייה ניידיץ', מיכל ניר, אירה סטוליאר, ירון שניר.

 

פתיחה חגיגית:

יום חמישי 21.10.21 בשעה 17:30

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>