הקיר האומנותי של הספרייה

תוהו ותובנה - ציור קיר מאת ג'ון בייל (1928- 2015)

תרומת הלן וסטנלי גרוסמן

23.5.1990

מתוך דבריו של האמן, ג'ון בייל, אודות היצירה:

"אני מאמין שאדם זקוק לתחושה של סדר. הוא מחפש ארגון ובהירות בכאוס שסביבו. המדען, המשורר, הפילוסוף, איש הדת והאמן - כולם מחפשים זאת בתחומיהם השונים. ארגון הכאוס הוא הנושא של עבודתי. "מדע הכאוס" החדש יחסית, מתואר בחצי-צחוק כ"אפקט הפרפר" - הרעיון שפרפר מנופף היום בכנפיו בפקין יכול להשפיע על מזג האוויר בחודש הבא בניו יורק. אני משתמש בדימוי זה לרמוז על מהות הכאוס כיוון ששני הקירות הזכירו לי צורה של פרפר. וברצינות, שינויים קטנים ביותר בקלט יכולים מהר מאוד לשנות, בצורה מהממת, את הפלט. תופעה שנקראת "התלות בגישה של התנאים הראשוניים". מה שלא היה מובן אתמול נעשה מובן היום ומה שנראה לנו כאוס היום, ייתכן ולא יעורר אי-נוחות ותמיהות מחר.

בעיה מרכזית  באסתטיקה היא יצירת איזון בין פשטות ומורכבות - חוסר פשטנות ועם זאת, הימנעות מעומס יתר. אני מנסה לעבוד על כמה רבדים וליצור מרקם של משמעויות, המקשה על קליטה ופענוח היצירה בהתבוננות ראשונית ומאפשר חוויה מתמשכת. הדבר מקבל חשיבות יתר ביצירה שהיא חלק ממבנה ציבורי ונחשפת שוב ושוב לצופים.

בבניית הרבדים של העבודה קיימות גם נקודות התייחסות טכניות, כמו הדרישות האקוסטיות של המבנה, שבעקבותיהן נוקבו חורים שחורים במשטח, או זווית הראייה המיוחדת המאפשרת ראייה כוללת רק ממקום אחד ורצף ראייה מתפתח משאר הנקודות בחלל. 

"הכאוס המובנה" הוא קומפוזציה של צורות וצבעים. מדרגות ומעגלים גדלים ומתרחבים יוצרים תנועה עולה, תחושה של צמיחה, התפתחות והתקדמות. הצבעים החריפים והרוטטים משדרים תחושת התרגשות ואופטימיות- כדינמיות של החיים. הקשת המופיעה בשני צידי היצירה מסמלת תקווה ושגשוג. אלמנטים אלה נתפשים על ידי הצופה ממרחק. כאשר מתקרבים ל"כאוס המובנה", נחשפים רבדים נוספים.

הקומפוזציה בנויה על שלושה צירים: ציר מרכזי, אנכי; ציר אופקי וציר אלכסוני.

הציר האנכי מתחיל באדם וחוה (על פי הדפס של אלברט דירר) שהם אבן הפינה של הציור ומסמלים את תחילת החיים האנושיים, את צמיחת הכאוס מהדעת - התפוח, המופיע כעיגול אדום והוא מוטיב החוזר לאורך כל הצירים ומתמקד בטבור האדם (על פי ציור של ליאונרדו דה וינצ'י), שהוא הצטלבות הציר האנכי, האופקי והאלכסוני.

בריבוע מעל אדם וחוה: דיאגרמה מדעית מתוך המחקר המדעי על כאוס, תגלית של אדוארד לורנס.

כלפי מעלה: העיגולים גדלים ומסמלים את התפתחות והתרחבות הידע (תקליטון של מחשב?).

הציר האופקי מתחיל מהכדור האדום הגדול, עובר בסצינות מחיי יום-יום ודרך הטבור - מגיע למערכת השמש.

הציר האלכסוני מתחיל בנקודה אדומה בקיר השמאלי למטה, עולה כגרף משתולל מהחלק הנושא אופי יותר אמוציונלי, חוצה את הטבור, עולה במדרגות של הצד הרציונלי יותר ומגיע ליונת השלום (על פי ציורו של פיקאסו).

לציור ערכים, סמלים, מטאפורות ואנלוגיות, אבל לצופה יש צרור מפתחות של אסוציאציות אישיות והוא הנרמז והמופעל והקריאה שלו היא פירוש היצירה" (ג'ון בייל 1928 - 2015)