
הנצחה
17.07.25
ברונה ולאנו: "כל מה שיש לי זה אותי"
ברונה ולאנו - 'גשם'
ברונה אהבה לחיות, ואהבה את החיים.
היא עלתה מברזיל ולא תמיד היה לה גב. גם לה, כמו לכולנו, היו תקופות של עצב או של דאגה. את הרי לא תמיד שמחה או בטוחה בעצמך כל הזמן, גם אם זה נראה ככה מבחוץ. גם אם את ברונה.
ידעה להזדקף, לחייך, להקשיב לשיר טוב ולהתמלא מחדש בכוחות, ללכת לים, להתבונן בשקיעות שהיא כל כך אהבה, להרגיש את המים ואת השמש על הפנים,
וכמובן, להזכיר לעצמה ולחברות שכל כך אהבו אותה, שהעולם יפה, שיהיה בסדר. שיש בשביל מה. המון בשביל מה.
ברונה אהבה ללכת למסיבות, לרקוד, לחוות את המוסיקה.
היא התלבטה אם ללכת למסיבה ברעים - עד שלא התלבטה.
כי היא הייתה ברונה.
ופתאום היה לה ברור: זאת חוויה, אז למה לא לנסות עוד משהו שיש לחיים להציע.
למה לא לחגוג את החופש.
---------------------
ברונה ולאנו, ילידת 1999, נולדה בברזיל ועלתה לארץ מריו דה ז'אנרו בגיל 15. נרצחה במסיבה ברעים ב 7.10. כשבועיים לפני כן חגגה את יום הולדתה ה 24.
סטודנטית לתקשורת ולסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב.
השאירה אחריה אם, שתי אחיות וחברות אוהבות.
קוראת: חברתה הקרובה של ברונה, תמר גנון, סטודנטית לתקשורת וללימודי עבודה, אוניברסיטת תל אביב.
---------------------
במסגרת המיזם 'קוראים בעקבותיהם' של הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך אנחנו מבקשים לתת קול לנופלות ולנופלים מקרב קהילת אוניברסיטת תל אביב ולהתחבר אליהם דרך טקסטים שהיו יקרים ללבם.
לעמוד הבית של המיזם:
https://soclib.tau.ac.il/reading_in_their_footsteps
