
הנצחה
18.08.25
גדעון דירוא: "לשבת באור הפלואורסנטים"
גדעון היה משפטן עם נשמה חברתית.
הוא לא הסתפק באור הפלואורסנטים ובתיאוריות המשפטיות ושאף להבין, להבין באמת, את נקודות החולשה של החברה הישראלית. לבנות חברת מופת שוויונית וצודקת.
היה לו דחף. ללכת בראש – ולהציל אנשים.
כפעוט, בדרך לגן הילדים במילווקי הקפואה, אמר פעם לאביו: "Daddy, it’s cold on planet Earth."
כאדם בוגר, פעל גדעון רבות כדי להפוך את planet Earth למקום קצת פחות קר.
מסעו של גדעון – איש של טיולים, שהכיר את הארץ דרך הרגליים – אל עבר העולם המשפטי החל מתפקיד חברתי בשטח. כמדריך במכינה קדם-צבאית במצפה רמון, ליווה נערים בסיכון, חלקם בעלי עבר פלילי, בהתמודדות עם הליכים משפטיים. הדבר לא גרם לו, כפי שהקפיד לומר להם, לוותר להם – או עליהם – אלא בדיוק להיפך. עבורו, היה זה מפגש ראשוני עם מערכת המשפט – ודחיפה לעבר ההשתלבות בה.
דרכו כ'משפטן חברתי-שיקומי' הובילה אותו במהלך לימודיו, במקרה או שלא במקרה, אל כלא נווה תרצה. שם, במסגרת תכנית הפרקטיקום של 'קליניקת משפט רחוב', פעל יחד עם שותפתו על מנת לקרב ולהנגיש את עולם המשפט לקבוצה של אסירות ולחוות יחד איתן את ההזדמנויות שבו להעצמה ולשינוי חברתי. בסופו של תהליך, העמידה הקבוצה תוצר משותף שנתן לה קול – נייר עמדה המציע תכנית התערבות. לא קל היה לבנות בקרב הקבוצה אמון – בהנחייה, בעולם המשפט, בהן עצמן. אך, כמו תמיד, גדעון ושותפתו לא ויתרו לאסירות – או עליהן. אלא בדיוק להיפך.
וכך, בכעין צוואה מוסרית מהשנה האחרונה לחייו, ביטא את ה'אני מאמין' שלו,
״הדבר היחיד שאני יכול לשלוט עליו זו המקצועיות, הערכיות והנחישות שלי - והמוכנות לשלם מחיר.״
חודשים ספורים לאחר מכן, חזר במיוחד מחו"ל לארץ לסבב מילואים שלישי בעזה.
הוא לא היה מסוגל לאפשר לחבריו ליחידת יהל"ם להיכנס לרצועה בלעדיו.
המבטים האחרונים שלו הוקדשו לאנשיו – לוודא שהם מפנים את השטח לאחר שזיהה את המטען.
גדעון, אומרת אמו, בחר במותו - ובחייו.
---------------------
גדעון חי דירוא, יליד 1991, נולד, גדל והתחנך בסלעית והתגורר בתל אביב.
מוסמך התכנית ללימודי ביטחון, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב.
נפל בהתפוצצות מטען בצפון רצועת עזה ב 22.5.2024. בן 33 בנפלו.
השאיר אחריו אישה וילדה שנולדה לאחר מותו, הורים, אח ואחות, חניכים וחברים אוהבים.
גדעון הוא בנו של פרופ' ארי דירוא מהפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב.
קורא: גדעון טף, מסטרנט בבית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב.
---------------------
במסגרת המיזם 'קוראים בעקבותיהם' של הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך אנחנו מבקשים לתת קול לנופלות ולנופלים מקרב קהילת אוניברסיטת תל אביב ולהתחבר אליהם דרך טקסטים שהיו יקרים ללבם.
לעמוד הבית של המיזם:
https://soclib.tau.ac.il/reading_in_their_footsteps
