תערוכה: "90 אבנים"

"יצירתו של שי קידר עוסקת במרחב שבין יצירת הדימוי לתיעוד הצילומי שלו, מרחב המעמיק את חווית המתבונן במכלול.

בתקופה בה חברה שלמה התטלטלה בגלי ההדף של ה- 7.10.2023 יצא שי אל הים וחיפש את הדרך שלו למצוא פורקן ביצירה.

היצירה הינה מיצב מתכלה, העשוי מאיזון אבנים הנמצאות בשפע בחוף, בטכניקה של הנחת אבן על אבן, ללא דבק, בתהליך מדיטטיבי, הדורש התנתקות מהסביבה, התכנסות, ריכוז ומיומנות. חיפוש האיזון הוא קונקרטי ומטאפורי כאחת.

בעת היצירה היו 90 חטופים בשבי החמאס, ושי יצר 90 עמודי אבנים בתוך מי הים, כמספר החטופים שהיו באותה עת בשבי החמאס בעזה. בעת היצירה, העשויה מחומרי טבע, הטבע עצמו, הרוחות והגלים, עלול להרוס את היצירה, ותחושה זו משתקפת היטב בהתבוננות בצילומים המתעדים את המיצב. ניכר מתח בין היציבות של עמודי האבנים לידיעה שהים גדול ותנועתו בלתי צפויה, מזג האויר בהיר, אך מצב הרוח הפנימי קודר משהו, הצללים מרובים והאיזון עלול להיות מופר בכל רגע והמיצב עלול להתפרק.

"תהליך היצירה הינו פיזי וסיזיפי - חיפוש האבנים, סחיבתם, סידורם באיזון כה עדין, כאילו הן מתנגדות לכוח המשיכה ולאיתני הטבע, ומעוררות חוסר נוחות בשל חוסר היציבות המאיים, והתחושה שהקריסה עלולה להתרחש בכל רגע. שוב, הקונקרטי והמטאפורי בדיאלוג מתמשך.

בהתבוננות בצילומים נראים עמודי האבנים במקבצים, כולם עשויים מספר אבנים זו על גבי זו אך כל אחד ייחודי וחד פעמי.

סידור עמודי האבנים אנושי במהותו, ישנם עמודים העומדים מובחנים בין השאר, מקבצים אחדים נראים כמשפחה ומקבצים אחרים גדולים יותר, הנראים כקבוצה אנושית. 

לצד המתח והחשש שיבולע ליצירה טרם תיעודה, יש גם תחושת פלא ממשית לנוכח הישרדות הדימויים בתהליך, עד אחרון העמודים.

המתח שהורגש אז בארץ הועבר ליצירה ולמתח שבין עמודי האבנים המתהווים, אל מול שינויי הגאות והשפל, הרוח והגלים המאיימים עליהם. 

שי מעיד על החוויה הפנימית העוצמתית שהניעה את היצירה באותו יום באופן ספונטאני. החיבור להתרחשויות במציאות לא נתן לו מנוח, וכאילו "כפאו השד" חיפש פורקן לתחושות אלו בהתמקדות ביצירה זו.

הדיאלקטיקה בין הצורך להתכנס פנימה ולבנות את העמודים בתשומת לב ובנוכחות יחד עם המודעות לעמידות המיצב כולו עוברת היטב בצילומים. זו יצירה היוצרת שלם שהוא יותר מסך שני חלקיו - בניית המיצב, היציב (עמודי האבנים) והמשתנה (הים) ותיעודו. הקומפוזיציה משחקת בין הדימוי לסביבה ויוצרת דינמיקה בין הפרט למקבץ, מרתקת את העין והלב ומחברת את חווית היוצר לחוויית המתבונן, שכן כולנו היינו, ועדיין, כעמודי האבנים בים הגדול של חיינו בזמן הזה."

ורדית גבולי-מרגלית

לעמוד האינסטגרם של האמן »