תערוכה: "'אנשים וציפורים'"

בסדרה זו בוחן האמן את הגבול שבין האדם לבין הטבע, בין התודעה לבין האינסטינקט, ובין המוכר לבין הבלתי מוסבר. במרכז העבודות ניצבת הציפור – לא כדימוי של חופש או יופי, אלא כדמות שמערערת את הדרך שבה אנו רגילים להבין את העולם.

לאורך ההיסטוריה סימלה הציפור את הנשמה, החוכמה או הרוח. כאן היא מקבלת תפקיד אחר. לעיתים היא מאמצת תכונות אנושיות, ולעיתים היא משתלבת במצבים יומיומיים באופן שנראה כמעט טבעי, אך בו בזמן גם מוזר. המפגש הזה מטשטש את הגבולות בין אדם לחיה ומעורר שאלות על זהות, שליטה ועל היחסים בין תבונה לאינסטינקט.

הקווים החדים החוצים את הדמויות והמפגש בין גוף האדם לציפור יוצרים תחושה של עולם שאינו יציב. הם מזכירים שהגבול בין סדר לכאוס, בין תרבות לטבע, אינו קבוע אלא משתנה ללא הרף.

אחת העבודות הבולטות בסדרה, חלב הציפור, ממחישה את דרך פעולתו של האמן. הדימוי הבלתי אפשרי – ציפור המעניקה חלב – אינו מבקש להסביר את המציאות אלא להרחיב אותה. האבסורד הופך לכלי שמאפשר לחשוב מחדש על מה שנראה לנו מובן מאליו, ולהיפתח לאפשרויות חדשות של משמעות.

גם השפה החזותית מחזקת את המתח הזה. משטחי צבע כחולים, שקטים וחלומיים, נפגשים בקווים כהים וחדים היוצרים תחושה של הפרעה מתמדת. רגעים של אינטימיות ושקט מתקיימים לצד כוח, חיכוך ואי־ודאות.

על רקע עיסוקו של האמן במציאות האנושית ובקונפליקטים בני זמננו, הציפור הופכת לעדה שקטה. היא אינה שייכת למחנות, אינה נושאת אידיאולוגיה ואינה שופטת. דווקא מן המרחק הזה היא מאפשרת מבט אחר על האדם – על ניסיונו להבין, להגדיר ולהעניק משמעות לעולם שאינו פועל תמיד לפי הכללים שהוא עצמו יצר.

העבודות אינן מציעות תשובות חד־משמעיות. הן מזמינות את הצופה לעצור, להתבונן ולנוע בין מציאות לדמיון, בין היגיון לאינטואיציה. במרחב הזה נוצר דיאלוג פתוח, שבו כל מבט מגלה אפשרות חדשה לקרוא את הדימויים ואת עצמנו.

על האמן:

גנאדי סקוסירב, תושב קיבוץ בארי. יליד ברית המועצות לשעבר, עלה לישראל בשנת 1991.

אדריכל בהכשרתו, סיים את לימודיו באוניברסיטה הממלכתית להנדסה אזרחית של אזרבייג'ן בבאקו.

אמן ישראלי עכשווי המגשר על הפער בין תחום הציור הקלאסי לבין חידושים טכנולוגיים אוונגרדיים. בעבודתו חוקר את המהות העמוקה של סכסוכים גיאופוליטיים ואנושיים, תוך שימוש בנרטיבים מקראיים ובמיתוסים עתיקים כעדשה לניתוח סכסוכים עכשוויים. עבודתו מאתגרת את הגבולות בין הפיזי למטאפיזי, ובוחנת סתירות עמוקות בין מדינות ותרבויות שכנות. מחבר ארכיטיפים מקראיים ודימויים מהציור הקלאסי עם האקלים החברתי-פוליטי העכשווי.

עובד במגוון מדיות: ציור שמן ואקריליק, דיו וטושים על בד ונייר, כמו גם מידול תלת-ממדי ממוחשב וצילום. הטכניקה הייחודית שלו, המבוססת על פיגמנטים אלקטרומגנטיים (טונר ו-QA ) המיושמים ידנית על נייר בשילוב עם היתוך בטמפרטורה גבוהה, מאפשרת להשיג מרקמים מורכבים וניגודיות גבוהה המעניקים לעבודה את אופייה הייחודי.

לאתר של גנאדי »

התערוכה תוצג עד סוף ספטמבר.